פנים – מילון עברי-עברי
פנים
(זו"נ)
פרצוף, חזית, קלסתר, החלק הקדמי, קדמת, שטח חיצוני, מה שנראה לעין, מראה, תואר, דמות, צורה, אופן
(ז')
תוך, תווך, גו, קרביים, קרב, אמצע, עובי, עומק, גוף, בשר
פן
(ז')
צד, צורה, אופן, עבר, כיוון, נקודת מבט; טיב, תכונה, אופי, מכלול תכונות, התנהגות
פני (>>פיני)
(ש"ע)
פינלנדי, תושב פינלנד, בן העם הפיני
פנים
ה
פנים הם החלק הקדמי של הראש. פני ה
אדם משתרעים בין המצח לסנטר. הפנים כוללים עור, שיער, מצח, גבות, עיניים, אף, לחיים, אוזניים, פה, שפתיים, שיניים וסנטר. באמצעות הפנים מובעות הבעות הפנים. הפנים מהוים מרכיב חשוב בהופעת האדם ובזהותו.
פנים
מקום הכלי המיוחד להשפעה או לקבלה מכונה בשם פנים. (תע''ס חלק ה').
