פה – מילון עברי-עברי
פה
(תה"פ)
כאן, במקום זה, לא שם, במקום בו אני נמצא, בסביבה, הנה, לא רחוק, בעולם הזה, בארץ
(ז')
איבר בפנים, איבר הדיבור, פתח נשימה, חור בפנים, לוע, מפתח שפתיים, לשון, חך, שיניים, חניכיים
(נ')
האות ה-17 בא"ב העברי, אחרי עין, לפני צדי, 80 בגימטרייה
פה
פה Mouth
החלל הראשון של מערכת העיכול בו מתחיל פירוק המזון בעזרת השיניים והרוק. משמש גם לצורך הפקת צלילים ולדיבור.
פה
מלכות של ראש מכונה ''פה''. (תע''ס חלק ג'). מלכות של ראש, שעביות דמסך משמשת שם ממטה למעלה, נקראת ''פה''. (תע''ס חלק ד').
