שפתיים – מילון עברי-עברי
שפה
(נ')
בשר ורדרד מעובה מסביב לפה, קצה הפה, אחת משני קפלי עור מסביב לפה
פתי
(ת'/ש"ע)
תם, תמים, מתפתה על נקלה, מאמין לכל דבר, חסר דעת, שוטה, טיפש
שפתיים
(נ')
(ריבוי של שפה) זוג שפתיים, השפה העליונה והשפה התחתונה, שני קפלי עור המקיפים את פתח הפה, בשר ורדרד מעובה מסביב לפה; שפתי הפות, בשר ורדרד מעובה מסביב לפות, שני קפלי עור מסביב לפות
שפתי
(ת')
השייך לשפה, שמקורו בשפה, הקשור לשפה, לשוני, דיבורי, מילולי
שפתיים
ה
שפתיים הן
איבר המהווה את הפתח של חלל הפה אצל בני אדם ויונקים רבים אחרים. תפקידי השפתיים הם:מזון, כחלק ממערכת העיכול.מאפשרות את ההגייה של חלק מההברות בכל השפות אצל בני האדם ואצל יונקים אחרים.שותפות ביצירת תקשורת ההבעה אצל האדם ואצל הקופים.עקב היותן אזור רגיש עשיר בקצות עצב השפתיים משמשות גם כאיבר מיני, ובפרט משמשות לנשיקה.בתרבות מייחסים לשפתיים לרוב תכונות
ארוטיות.
שפה (שפתיים) lip, lips
האיבר המקיף את פתח הפה. יש כמובן זוג שפתיים, השפה העליונה והשפה התחתונה. משמש לסגירת הפה ומסייע בעת שתיית נוזלים.