פרושים – מילון עברי-עברי
פרוש
(ת'/ש"ע)
סגפן, נזיר, מסתגף, מתבודד, פורש מן החברה, מסתפק במועט, מחמיר עם עצמו, בן עדת הפרושים
פרושים
מן הפרושים יצאה ההנהגה היהודית לאחר חורבן הבית. מאפייניו של זרם זה משקפים במידה רבה מאוד את מאפייני היהדות האורתודוקסית המקובלת בימינו, שלמעשה צמחה ממנה.
פרושים (Pharisees)
פרושים, כינויה של קבוצה דתית בעם ישראל, שבמשך זמן מה היתה גם קבוצה פוליטית בימי בית שני. בדרך כלל רואים את חכמי המשנה כפרושים, בניגוד לצדוקים. לדעת כמה חוקרים, מקור השם בהקפדתם בדיני טהרה (שהגבילה אותם במגעם עם בני אדם אחרים), ובהפרשת תרומות...