באמצע המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח ובהן נחשפו לראשונה אורח חייהם, הגותם ותפיסתם הרעיונית של מחברי המגילות, שחלקם אולי חיו באזור ים המלח באותה תקופה - ומכונים בפי חלק מהחוקרים 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה'. מרבית החוקרים מזהים כת זו כקבוצת איסיים - אולם ישנם גם חוקרים המסופקים בדבר זיהוי זה, שכן השם איסיים איננו נזכר במגילות ים המלח. לדעתם של החולקים על הזיהויי בין האיסיים לבין בעלי המגילות, התגלו סתירות בין ממצאים לגבי אורח החיים המתואר במגילות ומתייחס ל"שומרי הברית" החיים על פי לוח שמשי בן 364 ימים ו-52 שבתות, בהנהגתם של "בני צדוק הכוהנים", לבין המנהגים ואורחות החיים המתוארים במקורות ההיסטוריים ובמקורות התושב"ע. המגילות שכולן כתבי קודש, וכולן ראו אור דפוס במהלך ששת העשורים האחרונים, מרבות להזכיר את "בני צדוק הכוהנים ואנשי בריתם", את משמרות הכהונה ואת המקדש על הר ציון. עוד הן מדברות בהרחבה על מאבק עז בין בני צדק ובני עוול, בני אור ובני חושך. נושאים אלה אינם נזכרים כלל בתיאורי האיסיים שוחרי השלום בכתבי ההיסטוריונים.

באמצע המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח ובהן נחשפו לראשונה אורח חייהם, הגותם ותפיסתם הרעיונית של מחברי המגילות, שחלקם אולי חיו באזור ים המלח באותה תקופה - ומכונים בפי חלק מהחוקרים 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה'. מרבית החוקרים מזהים כת זו כקבוצת איסיים - אולם ישנם גם חוקרים המסופקים בדבר זיהוי זה, שכן השם איסיים איננו נזכר במגילות ים המלח. לדעתם של החולקים על הזיהויי בין האיסיים לבין בעלי המגילות, התגלו סתירות בין ממצאים לגבי אורח החיים המתואר במגילות ומתייחס ל"שומרי הברית" החיים על פי לוח שמשי בן 364 ימים ו-52 שבתות, בהנהגתם של "בני צדוק הכוהנים", לבין המנהגים ואורחות החיים המתוארים במקורות ההיסטוריים ובמקורות התושב"ע. המגילות שכולן כתבי קודש, וכולן ראו אור דפוס במהלך ששת העשורים האחרונים, מרבות להזכיר את "בני צדוק הכוהנים ואנשי בריתם", את משמרות הכהונה ואת המקדש על הר ציון. עוד הן מדברות בהרחבה על מאבק עז בין בני צדק ובני עוול, בני אור ובני חושך. נושאים אלה אינם נזכרים כלל בתיאורי האיסיים שוחרי השלום בכתבי ההיסטוריונים.