כבול – מילון עברי-עברי

Babylon Hebrew Thesaurus

בול

(ז') תו-דואר, פתק הנקנה בדואר להדבקה על מכתב, תו רשמי, חותמת-דואר; שובר, תלוש, קופון

כבול

(ת') קשור, כפות, חגור, עקוד, כלוא, אסור, עצור, חבוש, חסום; תחום, מוגבל, מרותק, מרוסן, כבוש

לכבול

(פ') לכפות, לקשור בשלשלאות, לאסור באזיקים, לשים בכבלים, לעקוד; לקשור, להגביל, לצמצם חופש

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

כבול

כָּבוּל הוא חומר דחוס ורקוב חלקית של צמחים ותאית המצוי בטבע היכן שרוכזה אדמת סחף או ביצות. החום והלחץ שבהם היה נתון החומר לא היו גבוהים מספיק ליצירת פחם, והחומרים האורגניים שבו לא התפרקו עד תום בשל מחסור בחמצן. הכבול הוא חומר חומצי שמשמש לעתים כדשן, וניתן להשתמש בו כחומר דלק.

Tunneling

כבול

Peat

כבול – מילון עברי-אנגלי