סחף – מילון עברי-עברי
להיסחף
(פ')
להיגרף, להישטף, להתכרסם אגב זרימה, להיסחב, להיגרר, להימשך; לנהות אחר, להידבק בהתלהבות, ללכת בעקבות
לסחוף
(פ')
לגרוף, לשטוף, להוריד שכבה אגב זרימה, לגרום סחיפה, לסחוב, לגרור, למשוך, לכרסם; למשוך אחריו, להוליך בעקבותיו; להלהיב, לשלהב
סחף
(ז')
גריפה, סחיפה, בליה, כרסום, כילוי, חשיפה; סחופת, חומר, בוץ, משקע
סחף
סחף הוא תנועה של חלקיקים מוצקים (סדימנט), בדרך כלל אופייני בעקבות שילוב של
כוח המשיכה על הסדימנט או תנועת המוביל שבו הסדימנט מובל. הבנה של סחף משמשת בדרך כלל במערכות טבעיות בהן החלקיקים הם סלעים קלסטים (חול, חצץ בולדרים וכו') סילט או חרסית. המוביל יכול להיות אוויר, מים או קרח, וכוח המשיכה משמש להזזת החלקיקים על ידי משטח משופע עליו הם יושבים. סחף במים מתרחש בנהרות, באוקיינוס, אגמים, ימים וגופי מים אחרים באמצעות זרמים וגאות ושפל. בקרחונים במהלך תנועתם על פני הקרקע, וביבשה תחת השפעת הרוח. סחף רק באמצעות כוח המשיכה יכול להתרחש במדרון באופן כללי כדוגמת הרים, מצוקים וגבול ומדף היבשת – מדרון היבשת. סחף הוא חשוב בתחומים של גאולוגיה סדימנטרית, גיאומורפולוגיה, הנדסה אזרחית והנדסה סביבית. בידע על סחף משתמשים בדרך כלל כדי לדעת האם תתרחש בליה או השקעה, עוצמת הבליה או השקעה והזמן והמרחק בהם הם יתרחשו.
