דלק – מילון עברי-עברי
דלק
(ז')
חומר שריפה, חומר התנעה, חומר הסקה, בנזין
לדלוק
(פ')
לבעור, להאיר, ללהוט, ללהוב, לרשוף, להישרף; לרדוף, לרוץ אחרי, לנסות להשיג, לבקש, לחפש
להדליק
(פ')
להצית, להבעיר, לשרוף, להעלות באש; להעלות (אור), להפעיל (מכשיר) ; להלהיב, לעורר, לגרות
להידלק
(פ')
להתלקח, להתחיל לבעור, להישרף, להיות מוצת; לעלות (אור)
(פ')
להתלהב, להתפעל, להתאהב, לרצות
הודלק
(פ')
הוצת, הובער, הועלה באש, נשרף; הועלה (אור), הופעל (מכשיר)
דלק
דלק (Fuel)
דלק, שם כללי לחומרים, רובם אורגניים, המסוגלים לבעור בקלות, ולכן הם משמשים להפקת חום, אור ואנרגיה מכנית. שם נרדף לדלקים הוא "מקורות אנרגיה".
לרוב מתייחס המונח "דלק" לדלקים מאובנים (פוסיליים), שמקורם בחומרים אורגניים מעידנים גיאולוגיים קדומים...
דלק (Marten)
דלק, סוג טורף ממשפחת הסמוריים. גופו מוארך וגלילי כגופם של רוב הסמוריים. אורך הגוף כ-45 ס"מ, משקלו הממוצע 1 ק"ג. הפרווה סמיכה וצבעה חום כהה. על החזה והגרון - כתם לבן גדול. באוכלוסיית הדלקים הישראלית בני המין "דלק הדלעים" (M. foina ) מופיע פס...
דלק
B: רדף, רץ אחרי
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
