דשן – מילון עברי-עברי
לדשן
(פ')
לזבל, להוסיף זבל כימי, לשים דשן, לשפר קרקע, לטייב אדמה; להשמין, להרוות, לעשות למדושן
דושן
(פ')
זובל, הושם עליו דשן, הוסף לו זבל כימי, טויב, הושבח; נעשה דשן, פיטמו אותו, הושבע; סולק ממנו אפר השרפה, סולק ממנו הדשן
דשן
(ז')
זבל, צואה, פרש, דומן, גללים, זבל כימי; שומן, שמן; אפר, רמץ, שריפה (במזבח)
(ת')
שמן, נעשה שמן, נעשה מדושן, מלא כל-טוב; שמנוני, רענן, עשיר, עסיסי, מיצי
לדשן (>>דישן)
(פ')
לזבל, להוסיף זבל כימי, לשים דשן, לשפר קרקע, לטייב אדמה; להשמין, להרוות, לעשות למדושן
דשן
דשן הוא חומר המשמש ב
חקלאות להעשרת הקרקע במינרלים לשם שיפור הצמיחה של גידולים.
דשן (Fertilizer)
דשן, חומר שימושי המכיל חומרי תזונה הנחוצים לצמחים ומסייעים...
