חרמש – מילון עברי-עברי
חרמש
(ז')
מגל, מכשיר לקציר, סכין מעוגל, סכין עקום לקצירת התבואה
חרמש
חרמש הוא כלי
חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קצירה של יבול. הוא מורכב מלהב מעוקל המותקן על מוט ארוך, על מנת שהאיכר יוכל לעבוד בעמידה. השימוש בחרמש נעשה באחיזת ידיותיו כך שהלהב בערך מקביל לקרקע, והזזת הזרועות מצד לצד. החרמש הופיע באירופה במהלך המאות ה-12 וה-13. בתחילה שימש בעיקר לכיסוח דשא אולם במאה ה-16 החליף את המגל בקצירת יבול. בעולם המודרני הוחלף החרמש במכסחות דשא ממונעות וקומביין אוטומטי (בעברית: "מקצרה משולבת" או "קצרדש עצמונע") אך החרמש עדיין הכרחי עבור חקלאים במדינות העולם השלישי ובשטחים הרריים. ניתן להשתמש בחרמש גם כ
כלי נשק הדומה לחנית הקדומה, באמצעות אחיזת החרמש כשהלהב זקוף למעלה, נשק הנקרא "פכארד". האיכרים הפולנים הרבו לעשות זאת במאות ה-18 וה-19. בחרמש ניתן להשתמש גם בצורתו, ללא שינוי, כנשק המשסף וחותך. החרמש בתור נשק הוא מסורבל לתפעול אך קטלני כי קשה לצפות את מסלול תנועת הלהב. בנוסף, החרמש משמש ככלי נשק סמלי של דמויות מיתולוגיות כגון מלאך המוות, הקוצר הקודר (The Grim Reaper) ואבא זמן. החרמש מתקשר בסמליות לזמן ומוות, שכן חיי האדם משולים לקנה חיטה הנע ברוח ומחכה עד שיבוא הקוצר ויגדע את חייו.החרמש מופיע בסמלם של ערים רבות, בעיקר כאלה המתבססות על
חקלאות וגידולי דגן.