להב – מילון עברי-עברי
להתלהב
(פ')
להתמלא התלהבות, להידלק, להתפעל, לחוש רגשות עזים, להיעשות להוט, להתמלא להיטות, להתרגש
להלהיב
(פ')
לעורר התלהבות, לעורר התפעלות, "להדליק", לשלהב, להסעיר, לרגש, לעורר התרגשות, להלהיט
להב
(ז')
החלק החד בסכין, חוד; שלהבת, להבה, לשון-אש, בעירה, ניצוץ; התלהבות, להט
הולהב
(פ')
שולהב, נגרמה לו התרגשות, נעשה נסער, עוררו את התלהבותו, הלהיבו אותו, ניצת בו רגש
נלהב
(פ')
התלהב, התמלא התלהבות, נדלק, התעורר בו רגש עז, נעשה להוט, רצה מאוד, התפעל, התרגש, נסער
להב
להב הוא החלק השטוח ב
כלי עבודה, כלי נשק או במכונה (למשל, מאוורר) שבדרך כלל כולל חלק חד או מחודד. חלק זה יכול להיות מאבן, למשל צור, או ממתכת, כיום בעיקר פלדה. הלהב משמש לחיתוך, דקירה, פריסה, תפיסה (לדוגמה, גדר תיל) גירוד וכיוצא בזה.
