חרב – מילון עברי-עברי
חרב
(ז')
סיף, רומח, חנית, כידון, קנה, כלי זין, פגיון, דקר
(ת')
הרוס, מושמד, מנותץ, מושחת, עזוב; יבש, מדברי, צחיח, מיובש, שניטלה ממנו לחותו
להחריב
(פ')
להשמיד, להרוס, לגרום חורבן, להפוך לעיי חורבות; למוטט, להפיל; לייבש, לגרום אבדן לחות
הוחרב
(פ')
הושמד, נהרס, הפך לעיי חורבות, הפך לשממה; יובש, נעשה מיובש, איבד לחות
להיחרב
(פ')
להיהרס, להישמד, להפוך לעיי חורבות, להפוך לשממה, לעבור חורבן; להתמוטט, לקרוס, ליפול
לחרוב
(פ')
להיחרב, להיהרס, להישמד, להפוך לעיי חורבות; להתייבש, להיעשות צחיח, לאבד לחות
לחרב
(פ')
להחריב, להשמיד, להרוס, לגרום חורבן, לגרום הרס, להפוך לשממה, להפוך לעיי חורבות
חרב
חרב היא
כלי נשק קר שנועד לדקירה ולשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מלהב ארוך וניצב בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי מתכת, כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם עץ מצופה בעור, עורות דגים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה בתרבויות שונות, כמו גם טכניקות הסיף הנפוצות. על-מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "נדן", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה.
חרב, רג'ב (Harb, Ragheb)
שייח' רג'ב חרב (?-1984), כוהן דת שיעי מן הכפר ג'בשית שבדרום לבנון, נמנה על מבשריו ועל מניחי יסודותיו של החיזבאללה.
השייח' חרב הצטרף לחוג תלמידיו של השייח' פדלאללה ב"מוסד השריעה האסלאמי" במערב ביירות. בסוף שנות ה-70 שהה בעירק ובאירן...
