דג – מילון עברי-עברי
דג
(ז')
בעל חיים מימי, בעל חוליות מימי
לדוג
(פ')
לעסוק בדיג, לצוד דגים, לתפוס דגים, להעלות בחכה, לחכות, לשלות, למשות; לצוד, לתפוס, ללכוד
דג
[תמונה:Lampanyctodes hectoris (Hector's lanternfish)2.png|ממוזער|אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: 1 - קשת הזימים 2 - קו האורך 3 - סנפיר הגב הקדמי 4 - סנפיר הגב האחורי 5 - חיבור הזנב 6 - סנפיר הזנב 7 - סנפיר השת 8 - איבר המפיק אור (פוטופור) 9 - סנפיר הגחון (זוג) 10 - סנפיר החזה (זוג)]]
דג הוא
בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים שמאבדים אותם בבגרותם). מרבית הדגים מניעים עצמם בעזרת סנפירים, ועורם מכוסה קשקשים.
דגים (Ichthyopterygii)
דגים, שתי מחלקות של חולייתנים החיים במים. לדגים שבעה סנפירים: סנפירים לא זוגיים - סנפירי הגב, הזנב והשת, וסנפירים זוגיים - סנפירי החזה והגחון. איבר התנועה העיקרי שלהם הוא סנפיר הזנב; הסנפירים הזוגיים משמשים לתנועה עדינה - סנפירי החזה מניעים...
דקר (Epinephelus)
דקר, סוג של דג מאכל ממשפחת הדקריים. תפוצתו בימים הטרופיים והסוב-טרופיים. זהו דג קרקע השוכן רוב הזמן בין אבנים, בשוניות אלמוגים ובאזורים סלעיים.
מינים אחדים של דקרים חיים שנים רבות ומגיעים עד לגודל של שניים וחצי מטר ולמשקל של 250-200 ק"ג...