חמץ – מילון עברי-עברי
חמץ
(ת'/ש"ע)
בצק שהוחמץ, מחמצת, שאור (בצק שתסס והוחמץ), מזון שאינו כשר לפסח
להחמיץ
(פ')
להיעשות חמוץ; להקדיר, להזעיף (פנים) ; לכבוש, לשמר בחומץ, להכין שימורים; לפספס, להפסיד
הוחמץ
(פ')
נעשה חמוץ, עבר החמצה; שומר בחומץ, נכבש (שימורים) ; פוספס, הופסד
להתחמץ
(פ')
להיעשות מלא צער, להיעשות עצוב; להיעשות חמוץ, להחמיץ; להיעשות חמץ
להיחמץ
(פ')
להחמיץ, להיעשות חמוץ; להתפספס, ללכת לאיבוד, להיות מוחמץ, להיות לא מנוצל
חמץ
חמץ הוא
קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח. מרבית דברי המאפה, כגון לחם, עוגות וביסקוויטים, הם חמץ, כמו גם משקאות שמקורם בחמשת מיני הדגן, כדוגמת בירה, וכן עמילן שמקורו בחמשת מיני הדגן (למעט עמילן המופק מתירס), ונמצא במוצרים רבים. על פי ה
הלכה חמץ אסור באכילה ובהנאה החל מבוקר ערב פסח ועד צאת חג הפסח, וישנו אף איסור על הימצאותו ברשותו של יהודי. יש אף מצווה מיוחדת לבער את החמץ טרם כניסת הפסח. איסור אכילת החמץ בפסח הוא איסור חמור, והעונש על העובר עליו במזיד על פי ההלכה הוא כרת.
חמץ
חמץ, כל תוצר של 5 מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון) ששהה במים עד שהחמיץ. אסור באכילה ובהנאה בחג הפסח ואף אסור שיימצא ברשות יהודים בימי החג. במקדש נאסר להקריב חמץ על המזבח.
כשיצאו...
