לחם – מילון עברי-עברי
לחם
(ז')
מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר; שם כללי למזונות בסיסיים
להילחם
(פ')
ללחום, לצאת למלחמה, לנהל קרב; להתנגד, להדוף, לנסות למנוע, להיאבק, להתמודד, להתעמת; לריב
ללחום
(פ')
להילחם, לצאת למלחמה, לנהל קרב, לעסוק בלוחמה; להתנגד, להדוף, לנסות למנוע, להיאבק; לריב
חם
(ז')
חותן, אבי הבעל
להלחים
(פ')
לרתך, לעסוק בריתוך, לבצע הלחמה, לעסוק בפחחות; לחבר, להצמיד, לאחות, להדביק זה לזה
הולחם
(פ')
רותך, עבר הלחמה, עבר ריתוך, חובר, אוחה, הוצמד, הודבק
לחם
לֶחֶם הוא מוצר
מזון בסיסי, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית. לחם הוא מאפה רך המתקבל מאפייה, מבישול או מטיגון של בצק, לרוב בצק שהותפח על ידי שמרים. הוא אחד מסממני הציוויליזציה האנושית, זאת בשל התהליך המורכב שצריך לעבור הלחם על מנת להיות מוכן למאכל.
