שעורה – מילון עברי-עברי
עור
(ז')
הקרום החיצוני המכסה את הגוף, אפידרמיס; שלח, הקרום העבה המכסה בהמות; חומר הגלם של הבורסקאי, חומר לביגוד
שעורה
(נ')
תבואת חורף ממשפחת הדגניים, אחד משבעת המינים, מין דגן, מספוא, מגרגריה עשויה בירה
(נ')
כינוי לדלקת בעין, תפיחה מוגלתית בעין, נפיחות בבלוטות השומן ליד העין
עורה
(פ')
הודבק, חובר, צורף, הוצמד; הושרש, הוכנס, הוחדר, שולב, שובץ, אוקלם, נקלט, בוסס, עורב
שעור (>>שיעור)
(ז')
זמן למידה, זמן לימוד, שעה אקדמית, יחידה לימודית, פרק הוראה; לקח, מוסר-השכל
שעורה
שעורה (Hordeum)
שעורה, סוג במשפחת הדגניים ובו כ-30 מינים, מהם 6 בארץ (רובם עשבים חסרי תועלת). השעורה נחשבת לאחד מן הגידולים התרבותיים העתיקים ביותר, ויתכן שתירבותו קדם אף לזה של החיטה.
מיני השעורה הינם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים. לשעורה עד 8 שורשי נבט...