הגליפטודוניים כוסו בשריון גרמי שהורכב מלמעלה מ־1000 לוחות עצם בעובי 2.5 סנטימטרים. האוֹסטֶאוֹדֶרמִים, לוחות מגן אלו, שנו ממין למין של הגליפטודון בדוגמתם וסוגם. לוחות המגן ספקו לגליפטודון הגנה דומה לזאת של הצב, אולם נבצר ממנו להכניס את ראשו לתוך השריון, ולכן הוא פיתח כיפה עצמתית על חלקה העליון של גולגלתו. זנב הגליפטודון היה ענוד טבעות שריון וכמה דורבנות בקצהו.

שרירים שמטרתם לא ידועה הקטינו את חלל האף. אחדים שיערו כי השרירים נועדו לחדק כזה של הטפיר או הפיל. אף על פי כן, ברוב בעלי החדק מצויות עצמות אף המתארכות מהגולגולת, מאפיין שאיננו מתקיים בקרב הגליפטודוניים. הלסת התחתונה של הגליפטודון הייתה עמוקה ותמכה בשרירי הלעיסה הגדולים. תמיכה זאת סייעה בלעיסת הצמחייה המחוספסת והסיבית המצויה לגדות נהרות ואגמים.

הגליפטודוניים כוסו בשריון גרמי שהורכב מלמעלה מ־1000 לוחות עצם בעובי 2.5 סנטימטרים. האוֹסטֶאוֹדֶרמִים, לוחות מגן אלו, שנו ממין למין של הגליפטודון בדוגמתם וסוגם. לוחות המגן ספקו לגליפטודון הגנה דומה לזאת של הצב, אולם נבצר ממנו להכניס את ראשו לתוך השריון, ולכן הוא פיתח כיפה עצמתית על חלקה העליון של גולגלתו. זנב הגליפטודון היה ענוד טבעות שריון וכמה דורבנות בקצהו.

שרירים שמטרתם לא ידועה הקטינו את חלל האף. אחדים שיערו כי השרירים נועדו לחדק כזה של הטפיר או הפיל. אף על פי כן, ברוב בעלי החדק מצויות עצמות אף המתארכות מהגולגולת, מאפיין שאיננו מתקיים בקרב הגליפטודוניים. הלסת התחתונה של הגליפטודון הייתה עמוקה ותמכה בשרירי הלעיסה הגדולים. תמיכה זאת סייעה בלעיסת הצמחייה המחוספסת והסיבית המצויה לגדות נהרות ואגמים.