שן – מילון עברי-עברי
להשתנות
(פ')
לעבור שינוי, לא להיות מה שהיה, לעבור מהפך, להפוך שונה, להתחלף, להתהפך, להפוך לאחר, לשנות את מראהו, להפוך את עורו, לשנות תדמית, לקבל תפנית, להפוך טבעו, לא להיות נאמן למקור, להשתפר, להתחפש
שן
(נ')
עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נזק
להישנות
(פ')
לחזור שוב, לשוב ולהיות, לשוב ולהיעשות, להיעשות שוב; להילמד, להיחקר
שונה (>>שֻׁנָּה)
(פ')
עבר שינוי, הפך לאחר, נעשו בו שינויים, נבדל ממה שהיה, הוחלף, הומר, קיבל תפנית, לא היה נאמן למקור, תוקן, שופץ, שופר, חודש, רוענן, פותח, קודם
לשנות (>>לִשְׁנוֹת)
(פ')
לחזור שנית, לעשות שוב, לשוב ולעשות, לחזור על דבר, לעשות עוד פעם; ללמוד, לעסוק בלימוד, לשנן, להגות במשנה, לעיין, לתרגל; ללמד, להורות, להקנות דברי משנה
(פ')
להיות שונה, לא לדמות, להיות אחר, להיבדל, לא להיות זהה, להיות מיוחד, להיות חריג, לחרוג, להיות יוצא דופן, לצאת מהכלל
שניים (>>שיניים)
(נ')
עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נזק
לשנות (>>לְשַׁנּוֹת)
(פ')
לעשות לשונה, להכניס שינויים, לערוך שינוי, לעשות לאחר, להחליף, להמיר, להפוך, לעשות מפנה, להסב, להבדיל מהקיים, לא להיצמד למקור, לתקן, לשפץ, לשפר, לחדש, לפתח, לקדם, לסטות, לחרוג; לעבור; להשתנות
שן
שן היא איבר ב
פה, המשמש לחיתוך ולעיסה (עיבוד ראשוני) של המזון.
שיניים (Teeth)
שיניים, באנטומיה, מבנים קשיחים עשויים מינרל סידני, המצויים בפה ובלוע של חולייתנים (תת-מערכה של בעלי חיים במערכת המיתרנים, הכוללת את היונקים, העופות, הזוחלים, הדגים והדו-חיים). השיניים משמשות ללעיסת מזון ולטחינתו, לכרסום, לחפירה, ללחימה...
