קטון – מילון עברי-עברי

Babylon Hebrew Thesaurus

קטון

(ת') קטן, לא גדול, זעיר, מיניאטורי, זוטא, פעוט, צעיר, רך, תינוק, ילד

לקטון

(פ') להיעשות קטן יותר, למעוט, להתמעט, לפחות, להיעשות נמוך, להיעשות דל, לרדת, להיעלם בהדרגה, להיחלש, לשכוך, להצטמצם, להתכווץ, להצטמק, להתקצר, להתמתן, להיעשות מיניאטורי; לא להשתוות ל-, להיות פחות-ערך

קטון (>>קיטון)

(ז') חדר שינה, חדר מיטות, חדר קטן, חדרון, תא, עליית גג

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך

קטון

קֵטוֹנים (Ketones) הם קבוצה של תרכובות אורגניות, שכולן מכילות את הקבוצה הפונקציונלית קרבוניל (C=O, אטום פחמן הקשור בקשר כפול לאטום חמצן). בין הקטונים חומרים ידועים רבים, אשר הידוע מכולם הוא הממס האורגני אצטון, והוא גם הקטון בעל המבנה הפשוט ביותר, והוא אשר הקנה לקבוצה את שמה: השם "קטון" הוא שיבוש של "אצטון", שמקורו מהמילה הלטינית: אצטוּם, שפירושה "חומץ". קטונים רבים נותנים לפירות את טעמם וריחם.

בתרכובות שהן קטונים ואלדהידים כאחד (בהן קיימת קבוצת קרבוניל לצד קבוצת אלדהיד), מקבלת קבוצת הקרבוניל את השם אוֹקסוֹ.

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

קטון – מילון עברי-אנגלי

קטון – מילון עברי-עברי