בצק – מילון עברי-עברי
בצק
(ז')
עיסה, לישה, קמח שנלוש, תערובת קמח ומים, בליל קמח ומים, גוש צמיג, מאפה
להתבצק
(פ')
להתנפח, לתפוח, לצבות, להיעשות בצקתי, לפתח בצקת, לצבור נוזלים, לסבול מעודף נוזלים
בצק
בצק הוא עיסה של
קמח ונוזל. בצורת הבצק הבסיסית ביותר הנוזל הוא מים, אולם בבצקים מתוחכמים יותר נעשה שימוש גם בנוזלים עשירים יותר כגון חלב, ביצים, שומנים שונים ועוד. בסוגי בצקים שונים מוסיפים גם חומרים שונים כגון: סוכר, שמרים, מלח או אבקת אפייה. ישנן מספר שיטות למדידת התנהגות הבצק ותכונותיו בזמן הלישה עבור אפיה תעשייתית, כגון אלווגרף המודד את חוזק הבצק על ידי ניפוחו ומדידת נפח האוויר שהחזיק, האקסטנוגרף הבודק את מידת הגמישות של הבצק על ידי מתיחתו, המיקסוגרף המודד את דביקות הבצק במוכנת לישה הבודקת את הכוח אותו יש להשקיע בלישה ועוד נוספים. הפיכת הקמח לבצק מאפשרת להכין ממנו מאכלים אפויים מבושלים או מטוגנים. לא ניתן
לעכל קמח ללא בישול, אפיה או טיגון, וכמו כן לא ניתן לאפות אותו ללא תוספת נוזל.
