נוזל – מילון עברי-עברי
נוזל
(ז')
חומר נוזלי, חומר המצוי במצב צבירה שבין מוצק לגז, חומר ניגר, חומר נשפך, מים, חומר מימי
(ת')
נוזלי, ניגר, נשפך, מימי, מצוי במצב צבירה שבין מוצק לגז, שניתן לשפכו, זורם
לנזול
(פ')
לזרום, לשטוף, לקלוח, לנבוע, לדלוף, לטפטף, לזרזף, לזלוף, לזלוג, לזוב, לנטוף, להישפך, לצאת
נוזל
נוזל הוא
מצב צבירה בו נפח החומר נקבע על-פי תנאי הטמפרטורה והלחץ בהם הנוזל שרוי, ואשר צורתו בצדדיו נקבעת לרוב לפי צורת הכלי בו הוא נתון.
נוזל (Liquid)
נוזל, אחד ממצבי הצבירה של החומר. מתאפיין בתגובתו על כוחות חיצוניים: כוחות אלה כמעט אינם משנים את נפחו (בניגוד לגז), אך משנים בנקל את צורתו (בניגוד למוצק).
על פני הארץ אפשר לאפיין נוזל עפ"י צורת פניו: המשטח העליון אופקי, וצורת יתר הצדדים...