בן – מילון עברי-עברי
בן
בגיל-, מספר שנות חייו-; יליד, תושב; חייב, מגיע לו, ראוי ל-, ניתן ל-, בר-
(ז')
זכר, ילד, נער, תינוק זכר, כל איש ביחס להוריו; ולד זכר; כינוי חיבה לצעיר
(מ"י)
בתוכן, בקרבן, בעצמן, בעצמותן, במהותן, באותן
(תה"פ)
במשך, תוך, כהרף, בחלל זמן, במהלך
לבנות
(פ')
לעסוק בבנייה, להקים מבנה; להקים, לייסד, לכונן, לייצר, ליצור, לעשות, להרכיב, להתקין, לחבר חלקים, לשים נדבך על גבי נדבך, להעמיד; לשקם, לקומם
(פ')
לבסס, להתבסס, להסתמך, להישען, להשתית
להבין
(פ')
לתפוס, לקלוט, לגלות הבנה, להשיג, לעמוד על דבר, להכניס לראש, לרדת לעומק, לפענח; ללמוד; לרדת לסוף דעתו, להיות באותו ראש, להיכנס לראש, להזדהות; להסיק, להקיש, ללמוד דבר מדבר, לקבל את הרושם, לשים לב
להיבנות
(פ')
להיות מוקם, לקום, להיווסד, להיווצר, להיעשות, להיות מורכב, להתחבר; להשתקם; להתבסס, להסתמך, להישען, להיתמך
הובן
(פ')
נתפס בשכל, נקלט, הושג בשכל, נעשה ברור, הבינו אותו, ירדו לעומקו, נלמד, נכנס לראש; ירדו לסוף דעתו, הזדהו עמו, היו אתו באותו ראש ; הוסק, הוצא כמסקנה, הוקש, התקבל הרושם, הוחלט
בן
ב
משפחה, בן הוא יחס שארות הקושר (זכר) אל הוריו (המושג המקביל לנקבה הוא בת). להבדיל מילד, שהוא מצבו של אדם בשנותיו הראשונות, היותו של אדם בגדר בן של הורים מסוימים היא עובדה שרירה וקיימת לצמיתות. המושג נפוץ בהתייחסות לבני אדם, אך רלוונטי גם לבעלי חיים, למשל בפסוק:
בן (וגם בת) הוא תוצאה של לידה, אך אדם עשוי להפוך לבן גם כתוצאה של אימוץ. לבן מאומץ יש הורים ביולוגיים (אלה שילדו אותו) והורים מאמצים (אלה המגדלים אותו).
בן, זהבה (Ben, Zehava)
זהבה בן (שם מקורי: בנישתי, 1968) נחשבת, החל משנות התשעים של המאה ה-20, לאחת הזמרות המצליחות בישראל.
בן נולדה וגדלה בבאר-שבע, בשכונת המצוקה "שכונה ד'". בנערותה החלה לגלות כישרון בשירה והופעותיה הראשונות היו בשמחות משפחתיות. בתחילה ב"התנדבות"...
בן
כל תחתון נבחן לבן של העליון שלו, דהיינו מאותו היחס שהוא מסובב ממנו. (תע''ס חלק ט').
