צוף – מילון עברי-עברי
לצוף
(פ')
להינשא מעל המים, לשוט, לרחף; להיות בלתי תלוי, להיות לא יציב, להיות לא קבוע
צוף
(ז')
מיץ, נקטר, עסיס, לשד, תמצית; מיץ-פרחים, נוזל מתוק המופרש מפרחים, דבש
צופים
(ז')
שם תנועת-נוער
צוף
צוף (ב
אנגלית: nectar) הוא תמיסה מימית של סוכרים שונים, המיוצר ברקמות מיוחדות, המכונות צופנים (nectaries), בצמחים מסוימים. הצוף מושך אל הצמח בעלי-חיים שונים הניזונים ממנו. עבור הצמח, זהו אמצעי משיכה זול מבחינה אנרגטית, משום שאינו מכיל חלבונים. בעלי-החיים הנמשכים אל הצמח בעקבות הצוף, מספקים לצמח צרכים שונים. השימוש הנפוץ ביותר בצוף הוא למטרות האבקה: תוך כדי מגע באיברי הצמח ואכילת הצוף, בעל-החיים בא במגע עם גרגרי האבקה של הצמח, וכך מעביר אותם ממקום למקום, כאשר חלקם מגיעים אל צלקות הפרחים, ליצירת הפריה. קיימים שימושים נוספים לייצור צוף. למשל: צמחים מסוימים מייצרים צוף על-מנת למשוך אליהם נמלים, המגינות עליהם מפני טריפה בידי בעלי-חיים אחרים. הרכב הסוכרים בצוף קשור למאביק של הצמח: פרחים המואבקים על ידי ציפורי שיר, עטלפים וזבובאים מייצרים צוף העשיר בחד סוכרים גלוקוז ופרוקטוז ואילו צוף צמחים המואבקים על ידי קוליבריים, דבורת דבש, עשים ופרפרים מכיל יותר מהדו סוכר סוכרוז. הצוף שנאסף על ידי דבורת הדבש מהווה את המרכיב עיקרי בדבש לאחר שהסוכרוז שבו מפורק לגלוקוז ופרוקטוז באמצעות אנזים.
