טריפה – מילון עברי-עברי
טריפה
(נ')
זלילה, אכילה, בליעה, שיסוע, קריעה, חמסנות
(נ')
שאינו כשר, טמא, פסול, אסור לאכילה
(נ')
ערבוב, בחישה, בלילה, תערובת, מזיגה, ממזג
טריפה
טריפה (Predation) היא יחס-גומלין אקולוגי בו מין אחד (הנקרא
טורף) ניזון מגופו של מין אחר (נטרף).
טריפה
טריפה, בדיני הכשרות ביהדות: מאכלים בלתי כשרים, או בשר בעלי חיים, שלא הותרו על פי ההלכה לאכילה, או שלא נשחטו בהתאם לדינים שפותחו בהלכה. בתורה נמנו 32בעלי חיים האסורים באכילה. בתורה שבעל פה נוספה עליהם רשימה של 24 עופות טמאים.
מן היצורים...
