אוזן – מילון עברי-עברי
אוזן
(נ')
איבר השמיעה (באדם ובעלי-חיים) ; ידית, קת, ניצב, בליטת אחיזה בכלי, חלק בולט
(פ')
נשקל, הובא לשיווי משקל, הושווה; הותאם (מאזן), הוסדר; הובא למצב אופקי, יושר
(ש"ע)
שם משפחה
אוז (>>אווז)
(ז')
עוף בית גדול, עוף לפיטום
אוזן
אוזן (Ear)
אוזן, איבר השמיעה של בעלי חוליות. איברי שמיעה יש גם לחרקים, אבל אוזניים ממש יש לבעלי חוליות בלבד. האוזן בגוף האדם ושל מרבית היונקים מורכבת מאפרכסת חיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
תהליך השמיעה נעשה בעזרת קרום הקרוי עור התוף, הרוטט בתדרים...
אוזן
Hook