אודם – מילון עברי-עברי
אודם
(ז')
שפתון, צבע לשפתיים, ליפסטיק, איפור לשפתיים, רוג'
(ז')
צבע אדום, צבע הדם, צבע האור בגלים הארוכים ביותר, צבע השני
(ז')
אבן יקרה שצבעה אדום, רובין
אודם
אֹדֶם או
רוּבִּי (ב
אנגלית: ruby) היא אבן חן אדומה. אבן האודם היא מן היקרות שבאבני החן. שמה (הן בעברית והן בלועזית) גזור מצבעה האדום (בלטינית: ruber). אין היא נוצצת כיהלום, אולם הזוהר בדוגמאות הטובות שלה כה רב, עד שבעבר רווחה האמונה שלהבה אדומה בוערת בלבהּ.
אודם (Ruby)
אודם, בעברית (גם בגרמנית) ידועה כרוּבִּין. אבן-חן יקרה שצבעה אדום. נראה כי האודם הנזכר במקרא כאחת מאבני החושן ("וימלאו-בו ארבעה טורי אבן: טור אדם פטדה וברקת הטור האחד" שמות ל"ט י') אינו האבן הידועה כ"אודם" בימינו, אלא אבן סרדיס...
אודם
האודם ה''ס ה''ג שביסוד אמא. ע''ע טפת אודם. (תע''ס חלק ט').
