יהלום – מילון עברי-עברי
יהלום
(ז')
אבן טובה, מחצב זוהר, תכשיט, ספיר; שיא, הדבר החשוב, העיקר
(ש"ע)
שם משפחה
להלום
(פ')
להתאים, להיות הולם, לעלות בקנה אחד
(פ')
להכות, לחבוט, לדוש; להקיש; לפעום, לדפוק (לב)
יהלום
יהלום הוא
מינרל קשה המורכב מפחמן בלבד. גביש היהלום שייך למערכת הקובייתית ומופיע בטבע כתמניון או כקובייה. היהלום הוא אחד האלוטרופים של פחמן. אלוטרופ ידוע אחר הוא גרפיט. יהלום נקי ומושלם הוא חסר צבע, אולם זיהומים שונים (בעיקר חנקן) ופגמים במבנה הגבישי גורמים לצבעים שונים: חום, צהוב, אדום ועוד. מחירי היהלומים הגולמיים נקבעים לפי גודלם, צבעם וניקיונם. מחירם של יהלומים מלוטשים נקבע גם לפי איכות הליטוש. היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים:
דרגת הקושי שלו היא 10-דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. היהלום נחשב לאוצר טבע והוא ראש וראשון בין אבני החן. למרות השימושים הרבים של היהלום בתעשייה הוא מוכר בציבור הרחב בעיקר בשל השיבוץ שלו בתכשיטים. למעשה, רק כ-20% מן היהלומים הגולמיים מתאימים לשיבוץ בעדיים ותכשיטים. לשאר יש שימוש תעשייתי, בעיקר כלהבים ושימות לחיתוך חומרים קשים.
יהלום (Diamond)
יהלום, החומר הטבעי הקשה ביותר בטבע (דרגת קשיות 10 בסולם מוס). נוצר בתנאי לחץ...
