תקופת האבן היא פרק זמן פרהיסטורי הקרוי כך מכיוון שהשרידים הנפוצים ביותר שנותרו מתרבות האדם הם כלי אבן. סלעים הניתנים לסיתות, בעיקר צור לסוגיו, אובסידיאן, בזלת וגיר, עוצבו לשימוש ככלי עבודה, חיתוך ועיבוד וככלי נשק. חומרים אחרים, כעץ ועצם, היו גם בשימוש, אולם הראשון משתמר לעתים נדירות בממצא הארכאולוגי, ואילו האחרון היה נפוץ פחות מכלי האבן. בתקופה זאת התרחשה האבולוציה של האדם ותרבותו, החל בציידים-לקטים הקדם-מודרניים בסוואנה האפריקאית וכלה בחברות החקלאים והרועים שהניחו את התשתית לערים ולמדינות ההיסטוריות.
The Stone Age was a broad prehistoric period during which stone was widely used to make implements with a sharp edge, a point, or a percussion surface. The period lasted roughly 3.4 million years, and ended between 6000 BCE and 2000 BCE with the advent of metalworking.