בין ספרים אלה ישנם שתי תת-קבוצות מיוחדות, שהם:

• ספרי אמ"ת: תהלים, משלי, איוב (שם הקבוצה על פי ראשי לתיבות לשלושת הספרים האלה). ספרים אלה הם ספרי "שירה", דבר שבא לידי ביטוי בכתבי יד של המסורה הן במערכת הטעמים שבהם (טעמי אמ"ת), והן בצורתם השירית המופיע בכתבי יד.
• חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. קבוצה מיוחדת זו מופיעה כחלק ממסורת בני אשכנז (במנהגיהם הליטורגיים ובכתבי היד של המקרא שלהם), וגם עומד בבסיסו של חיבורי מדרש רבה על ספרי כתובים אלה דווקא. בכתבי היד של המסורה, ובמסורת יהדות ספרד והמזרח - אין זכר לקבוצה מיוחדת זו.
• שלושת הספרים דניאל, עזרא-נחמיה, ודברי הימים אינם נחשבים לקבוצה מיוחדת, למרות המרכיבים המשותפים שלהם: כולם נכתבו על פי המסורת התלמודית בתקופה מאוחרת; כולם דנים בתוכנם על התקופות המאוחרות הנזכרות שבמקרא; עזרא הוא המשך ברור של דברי הימים; בדניאל ובעזרא-נחמיה יש מוצאים את הקטעים המשמעותיים היחידים שמקרא בארמית.

החלוקה של 24 ספרי התנ"ך לתורה, נביאים, וכתובים מוזכרת בתלמוד-ב"ב יד', ובמדרשים רבים-שמ"ר מא, דב"ר יד' וכו'. הדרגות בכתבי הקודש הן: התורה מפי הגבורה ניתנה, הנביאים בנבואה נאמרו, והכתובים ברוח הקודש נכתבו.