תורה – מילון עברי-עברי
תורה
(נ')
חמשת החומשים; צו, חוק, הלכה, שיטה, תיאוריה, דוקטרינה; תוכן, כל הקשור בנושא, עקרונות, עיקר, מדע
להורות
(פ')
ללמד, להקנות ידע, לחנך, להדריך; לצוות, לפקוד, לתת הוראה; לפסוק; להראות, לרמוז, להצביע על
תור
(ז')
שורה, סדר, מועד, סיבוב, מחזור, תקופה
תורה
הַ
תּוֹרָה (או על פי
היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. מכיוון שעל פי ההשקפה היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל ספרות הקודש היהודית, או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה.בעולם ה
נוצרי מכונה התורה לעתים קרובות בשמות שמקורם במונח היווני Πεντάτευχος (Pentateukhos), שפירושו "חמשת הספרים". באסלאם נזכרת התורה בקוראן ובחדית' פעמים רבות בשם "תאוראת" (توراة) וזוכה לשבחים רבים. התורה מוכרת על ידי כמעט כל הכתות שהתפצלו בעיקר מן היהדות והנצרות כהתגלות אלוהית עילאית.
תורה (Torah)
תורה. כינוי לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך. מובנה הראשוני של המלה - הוראה, מצווה; ומכאן לקובץ המכיל הוראות מסוימות: חמשת חומשי התורה. חמשת הספרים הם: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. נוסף על חוקים ומשפטים התורה מספרת את תולדות האבות ועם ישראל...
תורה
המוחין דז''א נקראים בשם תורה. והוא בסוד מ''ש ז''ל, נובלות חכמה של מעלה תורה, ונובלות בינה של מעלה שכינה. פירוש: כי פירות לפני גמר בישולם, נקראו נובלות. ונודע ששביה''כ היתה מפני שהכלים היו קטנים, אבל לעתיד בגמר התיקון, אחר שנתגדלו הכלים בעולם התיקון, אז ישובו בי''ע להיות אצילות, כמו שהיה מטרם שביה''כ, בסוד דמטי רגלין ברגלין, כנודע. הרי שהשבירה היתה מפני שקבלו הכלים אל האורות הגדולים מטרם שנתגדלו כל צרכם, וע''כ דומה זה לנובלות. ונודע שאחורים דאבא שנתבטלו בעת שביה''כ, הנה מהם באים כל המוחין דז''א, הרי שנובלות חכמה שלמעלה שהוא האחוריים דאבא שנתבטלו, מהם נמשכים המוחין דז''א שנקרא תורה, ומאחורים דישסו''ת, נעשו כל המוחין של הנוקבא דז''א, וישסו''ת הם בינה, הרי שנובלות בינה שלמעלה, שכינה. (תע''ס חלק י''ב).
