שחלה – מילון עברי-עברי
חלה
(נ')
לחם לשבת, שם מזון, לחם סולת, כיכר-לחם של שבת
לחלות
(פ')
להיות חולה, ליפול למשכב, להיתקף במחלה, להידבק, להיעשות לא בריא, לסבול מבריאות לקויה
שחלה
(נ')
איבר נקבי, איבר שמתפתחות בו הביציות; חלק תחתון בצמח ממנו מתפתח הפרי
(נ')
מחסנית, בית-קיבול לכדורים ברובה
שחלה
שחלה (Carpel)
שחלה, בבוטניקה, איבר מין נקבי בפרח; החלק התחתון של העלי. השחלה נוצרת מאיחוי שפתותיהם של עלי השחלה, כך שנוצר חלל סגור (שמו מגוּרָה), שבתוכו מתפתחות השליות (החלק בדופן השחלה שאליו קשורות הביציות). הגינציון הוא מכלול עלי השחלה.
ישנם...
שחלה (Ovary)
שחלה, אצל בעלי-חיים, איבר בגוף הנקבה השייך למערכת הרבייה. הביציות (תאי המין הנקביים) מיוצרות בה. בנקבות החולייתנים השחלה מפרישה את הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון ששולטים בהתפתחות אברי המין. יחסי הגומלין בין הורמוני המין המיוצרים בשחלה...
שחלה Ovary
חלק ממערכת המין הנקבית. בלוטות המין של הנקבה אשר כוללים את תאי המין הנקביים, הביציות. תאים אלה נמצאים בשחלה מהלידה ומספרם הולך ופוחת במהלך שנות הפוריות.