קשקשת – מילון עברי-עברי
לקשקש
(פ')
לשרבט, לרשום בחופזה, לכתוב כלאחר יד, לצייר, להתוות קווים; לפטפט, לברבר, לדבר שטויות, ללהג, לומר דברי הבל; להשמיע קול קשקוש, להקיש, לדפוק, לצלצל
קשקשת
(נ')
פטפוטים, קשקושים, דברי להג, פטפטנות, ברבורים, הבלים, גיבוב מילים, דברי בטלה, שטויות, דברים ללא תוכן, דיבורי סרק, דיבור עקר
(נ')
קשקש, חיפוי עור, בליטה קשה על העור, סנפיר קטן; עור מת המצטבר בשער
קשקשת
קשׂקשׂת (בלשון הדיבור גם
קשקשים, ובעבר נקראה גם
פיטיריאזיס קפיטיס -
Pityriasis capitis) נגרמת כתוצאה מהשרה מרובה מדי של
תאי עור מתים מהקרקפת ולעתים גם מאזור הזקן. תאי עור מתים ונושרים באופן טבעי, ולכן השרה מועטה היא טבעית ונפוצה למדי וסביר להניח שלא תטריד את האדם מבחינה אסתטית. לעומת זאת, בני אדם מסוימים, מסיבות מחלת עור או כתוצאה מגורמים סביבתיים, חווים השרה חריגה בכמותה הגדולה, שאליה יכולים להתלוות אדמומיות או גרד של העור, ואי-נוחויות אחרות. ברוב המקרים קשקשת יכולה להיות מטופלת בקלות בעזרת שמפו ייעודי. חלק מהשמפואים (בעברית תקנית: שמפונים) ניתנים על ידי רופאי עור, בהתאם לסוג הקשקשת שאובחנה. קשקשת איננה אורגניזם כמו כינים, אלא עור מת שנאסף על הקרקפת. קשקשת לא זוהתה כגורם לנשירת שיער או להיווצרותה של קרחת.
קשקשים (Scales)
קשקשים, גידולים בצורת לוחיות גרמיות או קרניות שטוחות בעורם של בעלי חיים מסוימים, בעיקר דגים וזוחלים. הקשקשים משמשים להגנה על הגוף מפני הסביבה ומפני טורפים. צורת הקשקשים, צבעם ומספרם אופייניים לכל מין של בעלי חיים, ומסייעים בזיהויו.
קשקשיהם...
