עור – מילון עברי-עברי
עור
(ז')
הקרום החיצוני המכסה את הגוף, אפידרמיס; שלח, הקרום העבה המכסה בהמות; חומר הגלם של הבורסקאי, חומר לביגוד
ער
(פ')
להקיץ, לקום מהשינה; להתעורר, להתנער, להיות עירני, להתנועע, להיות נמרץ, להיכנס לפעולה
ניעור
(פ')
התעורר, הקיץ, קם מהשינה; העירו אותו, הוקם; קם לפעולה, התנער, התחיל לפעול, קיבל מרץ, תפס יזמה
עוור (>>עֻוַּר)
(פ')
סומא, הפך לעיוור, נפגע אור עיניו, ניטלה ראייתו, נוקרו עיניים, סנוור; עוותה דעתו
עור (>>עיוור)
(ת'/ש"ע)
שאינו רואה, חסר חוש ראייה, לוקה בראייתו, סומא, מסונוור, מוכה בסנוורים; קהה חושים, מטושטש, מעורפל, לא עירני, לא רגיש, לא שם לב
עור
עור (Leather)
עור, חומר גלם העשוי מעורם של בעלי חיים: יונקים, זוחלים ודגים. לאחר עיבודו המכני והכימי הופך לחומר חזק וגמיש, שאינו חדיר למים.
לעור שימושים רבים מאוד, בהם: דברי לבוש, מזוודות וריפוד וכריכות ספרים. בימי הביניים היה חומר כתיבה (קלף), אחרי...
עור (Skin)
עור, מערכת רקמות בגופם של בעלי חיים המהווה מעטפת חיצונית לגוף. העור מכסה את כל חלקי הגוף החשופים לסביבה, מלבד פתחי הגוף השונים (פה, נחיריים וכו'), שם מצויות רקמות ריריות הממלאות אחדים מתפקידיו. העור הוא "קו ההגנה" הראשון של המערכת החיסונית, וממלא...
