עיצור – מילון עברי-עברי
עיצור
(ז')
קונסוננט, הגה עצור, שאינו תנועה, אות
עיצור
ב
בלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים העיקריים, הקיימים בכל שפה טבעית; השני הוא התנועה. העיצור הוא צליל, המופק על ידי מעבר האוויר וזרימתו, דרך מידה מסוימת של חסימה, שנוצרת במקום בו יש סתימה מלאה או חלקית של חלל בפה או בגרון. זאת לעומת תנועה, שאין בה חסימה של מעבר האוויר וזרימתו.בשפות רבות, העיצורים מהווים את רוב ה
פונמות בשפה, אם כי יש שפות שבהן מספר התנועות משתווה כמעט למספר העיצורים. במשפחת השפות השמיות, מספר העיצורים לפחות כפול ממספר התנועות. בעברית החדשה קיימים כעשרים עיצורים לעומת חמש תנועות. בחלק מהניבים של השפה הערבית מבחינים בעשרים ושמונה עיצורים, לעומת שלוש תנועות בלבד. חוקרי שפות שמיות, ששחזרו את מבנה השפה הפרוטו-שמית, מעריכים שהיו בה עשרים ותשעה עיצורים ושלוש תנועות בלבד, אולם ברוב השפות בעולם היחס בין עיצורים לתנועות מאוזן יותר. בצרפתית, למשל, מספר התנועות, כולל צירופי התנועות די דומה למספר העיצורים.
עיצור (consonant)
עיצור, הגה הנוצר באמצעות סגירת איברי הדיבור או הצרתם; זרם האוויר היוצא מהריאות נחסם בחסימה מוחלטת או חלקית ויוצר חיכוך. קול החיכוך הוא העיצור. העיצורים מתוארים עפ"י מקום היווצרותם (בלוע, בחיך וכיו"ב) ודרך היווצרותם (סגירה מלאה, חלקית וכיו"ב)...
