גרון – מילון עברי-עברי
גרון
(ז')
פנים הצוואר, איבר הקול, צינור שפתות הקול
גרון
ה
גרון הוא הפרוזדור לכניסת
חמצן לריאות ומזון למערכת העיכול. הגרון הוא הפתח היחיד בגוף שדרכו מתקבלים חומרים חיוניים. עקב זאת, עשויים לעבור דרכו לתוך הגוף גם מיקרואורגניזמים העלולים לגרום נזק לבריאות. לכן קיימים "שומרים" העומדים על המשמר בפה ובלוע.
גרון Iarynx
נמצא באיזור הצוואר ומשמש למעבר האויר לדרכי הנשימה (הקצה העליון של הקנה) . בו ממוקמים אברי הקול המשמשים אותנו לדיבור ולשירה. מורכב מרקמות של סחוס ושרירים.
גרון
הבינה שיצאה לבר מראש דא''א, נקרא בשם גרון, מלשון גר בארץ נכריה, כי יצאה למקום שאינו ראוי לה. וכן כל הבינות שיצאו לבר מראש נקראות גרון. (תע''ס חלק ח'). בינה דא''א נקראת גרון, ונבחנת שיצאה לחוץ מן הראש דא''א לבחינת גוף. והוא מטעם שורש הקטנות דה''ת בעינים, שנשאר בהאי קרומא שתחת מו''ס, שהוא חכמה דא''א הנקרא עינים. ונמצא הבינה, שהיא מתחת למסך ומקום הזווג, וע''כ היא נבחנת לגוף ולא לבחינת ראש. (תע''ס חלק י'). ג''ר דיצירה נקראים בשם גרון. וכן נבחן הגרון לבחינת כתר דגוף, כי הגרון דא''א הוא כתר לאו''א, והוא בינה שיצאה לבר מראש דא''א, וע''כ היא נחשבת לראש דבחינת הגוף. (תע''ס חלק ט''ז).
