עיניים – מילון עברי-עברי
עין
(נ')
תפר, לולאה, קשר, עניבה, טבעת; נקב, חריר, קדח, חור; ניצן, ציץ, כפתור, פקע, פריחה
עין אנושית
ה
עין היא איבר חישה הרגיש ל
גלי אור ומשמש על ידי כך לראייה. כמו לאדם לבעלי החיים רבים יש עיניים. העין מעבירה למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה, ומאפשרת את הראייה. העין האנושית מורכבת באופן בסיסי מעדשה המרכזת את קרני האור על הקולטנים הרגישים לאור, הממירים את האור לאות חשמלי המועבר למוח. עיני האדם - בדומה לחלק גדול ממיני הטורפים ואוכלי-הכול - ממוקמות בקדמת הראש, כדי לאפשר התמקדות בטרף, ובמרחק-מה האחת מהשנייה, כדי לאפשר ראיה תלת ממדית.
עין (Eye)
עין, איבר הראייה בגופם של בעלי חיים; הראייה מתבצעת בה באמצעות קליטת קרני אור מהסביבה ומיקודן אל תאים מיוחדים שבירכתיה. תאים אלה משגרים מסר עצבי המועבר דרך עצבי הראייה למרכז הראייה שבמוח.
עין הזיקית. לכל אחת מהעיניים כושר תנועה עצמאי...
