אור – מילון עברי-עברי
אור
(ז')
אורה, לא חושך, קרן שמש; יום; חשמל, תאורה, מאור, מנורה; זיו, זוהר, נוגה, טוב, אושר, בהירות; אות
(מ"ח)
ערב, הזמן שלפני, בפרוס-, לפני, אמש
(ז')
אש, מדורה, משואה, שלהבת, מוקד, להבה
אור
אור (Light)
אור, גל אלקטרומגנטי בתחום האורכים שעין האדם רגישה לו. מהותו, אופיו ותכונותיו שימשו נושא למחקר מדעי רב תהפוכות במאות השנים האחרונות. המדע העוסק בחקר האור קרוי אופטיקה, ולו שלוש שלוחות: האופטיקה הגיאומטרית עוסקת בהתנהגות האור כזרם חלקיקים...
אור
היינו כל המקובל בעולמות בבחינת ''יש מיש'', שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים. ע''ע: אור וכלי, יוצר. (תע''ס חלק א').
