גבר – מילון עברי-עברי
גבר
(ז')
איש, אדם, זכר; איש-חיל, גיבור; כינוי לתרנגול, שכווי
להגביר
(פ')
לחזק, לתגבר, להגדיל, לעבות, לשריין, להוסיף כוח; להגדיל עצמה, להעלות ווליום, להגביה
הוגבר
(פ')
חוזק, תוגבר, הוגדל, הועצם, עובה, שוריין, קיבל תגבורת; הוגבה, הועלה, הועבר במגבר
לגבור
(פ')
להביס, להכניע, להכריע, להנחיל מפלה, לנצח; להתחזק, להתגבר, להתעצם, להתרבות; להיות גיבור
להתגבר
(פ')
להביס, להכניע, להכריע, להנחיל מפלה, לנצח, לגבור, ללחום, להשתלט; להתחזק, להתעצם, להתרבות
גבר
גבר או
איש הוא
זכר המין האנושי. לאיש יש סימנים ביולוגיים המבדילים אותו מהאישה שהיא הנקבה במין האנושי. איש שרק נולד נקרא תינוק ומתפתח לפעוט ברגע שמתחיל ללכת, ילד עד גיל 10, נער בגיל ההתבגרות, עלם או בחור בסוף תהליך ההתבגרות וגבר בחייו הבוגרים. בשלב ההורות ילדיו קוראים לו אבא ונכדיו קוראים לו סבא וניניו קוראים לו סבא רבא. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המבטאות את האיש נקרא גבריות.
גבר
B: תרנגול
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
