בחירות ביניים נהוגות במדינות חבר העמים הבריטי, בארצות הברית ובמדינות נוספות שקיימת בהן שיטת ייצוג אזורית או מעורבת. מטרתן היא למנוע מצב שמחוז בחירה יהיה בלתי מיוצג בבית הנבחרים. בחלק מן המדינות שבהן נהוגות בחירות אזוריות לא מתקיימות בהכרח בחירות ביניים. פתרונות אחרים למצב שבו נציג מסיים את תפקידו באמצע הקדנציה הם החלפתו במועמד אחר של המפלגה, חלוקת הקולות בין המתמודדים שהפסידו, או פשוט הותרת מקומו של הנציג בלתי מאויש. במדינות שבהן נהוגה שיטת בחירות יחסית, שבה כל המדינה נחשבת למחוז אחד, כמו ישראל, לא נערכות בחירות ביניים, ובמקרה שחבר פרלמנט אינו יכול למלא את תפקידו, מחליף אותו נציג אחר מטעם מפלגתו.

בדרך-כלל העניין הציבורי בבחירות ביניים הוא נמוך וכך גם שיעור ההצבעה. רק לעתים רחוקות יש להן השפעה פוליטית משמעותית במישור הארצי. חריג לכך הוא מצב שבו לממשלה יש רוב קטן בלבד, וכשלונה בבחירות ביניים עלול להפוך אותה לממשלת מיעוט. מיעוט ההשפעה של התוצאות על הממשל המרכזי, וכן שיעור ההצבעה הנמוך, גורמים לכך שמפלגות שוליים מצליחות לרוב טוב יותר בבחירות ביניים מאשר בבחירות כלליות.