שר – מילון עברי-עברי
שר
(ז')
מיניסטר, וזיר, קומיסר, חבר ממשלה, מנהל משרד ממשלתי, אחראי, מושל, שליט
לשיר
(פ')
לזמר, לפזם, לזמזם, לרנן, להופיע במקהלה; לשבח להלל; להשמיע דבר שירה, לדקלם; לכתוב שירה
הושר
(פ')
הושמע (שיר), שרו אותו, זומר, פיזמו אותו, הובע בצלילים
(פ')
הושל, הופל, הוסר, הורד, הושלך, נותק, ניתק, נתלש, הוסר בנשל, הוסר בנשירה, נשר
להשיר
(פ')
להשיל, להפיל, להסיר, להוריד, לפשוט, לנתק, לתלוש, לעקור, לעבור נשל, לעבור נשירה, לאבד שער
להשרות
(פ')
להטביל, לטבול, להכניס לנוזל, להשהות בנוזל, להרטיב, לשים להשריה, לשקע בנוזל, להספיג, להשהות ברוטב
(פ')
לתת השראה, להשכין, להקרין, להאציל, להפיח, להשפיע, לגרום, לעורר, לתת הרגשה, לחולל, להפיץ, לזרות, לזרוע, להכניס, להשליט, להטיל, להפיל, להעביר, לשים; לעורר בקרבתו זרם חשמלי, לגרום לאינדוקציה חשמלית
לשרות
(פ')
לטבול, להיות שקוע, לשהות בנוזל; להיות, להימצא; לנוח, לחנות, לשכון; להשתרר, להתפשט, לרדת
להישרות
(פ')
להיטבל, להיות מושרה, להיות מוחדר לנוזלים, להירטב בנוזלים, להימצא בנוזל, לעבור השריה
הושרה
(פ')
הונח להשריה, הוטבל, הוכנס לנוזל, הושקע בנוזל, הורטב, הוספג, הושהה ברוטב
(פ')
ניתן בהשראה, הושכן, הוקרן, הואצל, הופח, הופץ, נזרע, הוכנס, נזרה, הוטל, הופל; הושפע, נגרם, נתעורר; נתעורר בו זרם חשמלי בהשראה
שר
שַׂר (ב
לועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה. ככלל, כל שר עומד בראש משרד ממשלתי, ממונה על פעילותו ואחראי על הנושאים שבתחומי משרדו. כך למשל, שר החוץ הממונה על משרד החוץ, אך ייתכן גם שר בלי תיק, אשר אינו עומד בראש משרד, אלא אחראי על תיאום עניינים שעומדים על הפרק. בראש כל השרים יחדיו עומד ראש הממשלה (או נשיא המדינה, במדינות מסוימות). המילה "שר" נבחרה כתרגום למילה ה
לועזית "מיניסטר" בישיבה של ממשלת ישראל הראשונה שהתקיימה ב-16 במאי 1948. המילה "שר" הועדפה על פני המילה "נגיד" שהוצעה אף היא כתרגום.
