(ת') ריבוני, אוטונומי

אוטונומיה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם. המושג עשוי לשמש להתייחסות לאופן הפעולה של פרט או גוף חברתי, כמו גם של מערכות ביולוגיות ושל מכונות ועצמים מופשטים (כגון, פונקציות מתמטיות), ומהווה מושג בסיסי במגוון תחומים החל מפילוסופיה של המוסר ותאוריה פוליטית וביואתית, דרך סוציולוגיה ופסיכולוגיה ועד לביולוגיה, רפואה, הנדסה ומתמטיקה.

השימוש הראשון המוכר במונח הוא מאמצע המאה השבע עשרה (1623-4) אך את שורשיו הרעיוניים ניתן למצוא כבר בפילוסופיה היוונית העתיקה.

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

adj. autonomic, independent

See more at Wikipedia.org...

---

Adjective
1. of political bodies; "an autonomous judiciary"; "a sovereign state"
(synonym) independent, self-governing, sovereign
(similar) free
2. existing as an independent entity; "the partitioning of India created two separate and autonomous jute economies"
(similar) independent
3. of persons; free from external control and constraint in e.g. action and judgment
(synonym) self-directed, self-reliant
(similar) independent

příd.jm. autonomní

Przym. autonomiczny