ניתן לכתוב בערך 700 מגה-בייט על תקליטור CD-RW (כלומר, כמו תקליטור רגיל), וניתן לשכתבו אינספור פעמים. מרבית כונני CD-RW מסוגלים גם לכתוב על מדיית CD-R. פרט לאפשרות למחיקת נתונים מלאה מהדיסק, CD-RW פועל בצורה דומה לCD-R, ופועל במסגרת אותן הגבלות, כלומר - ניתן להוסיף ולצרוב עליהם במידה שיש מקום פנוי, אך לא ניתן לשכתב נתונים באופן פרטני (אלא רק באופן כולל בCD-RW), ויש לבצע "סגירה" של המדיה לפני שניתן יהיה לקרוא אותו בכונן תקליטורים תקני. קיימת וריאציה של פורמט UDF אשר מאפשר לכתוב ולמחוק נתונים מ-CD-RW באופן חופשי, אך בהגבלה של גודלו ל-500 מגה-בייט בלבד.

בניגוד למדיות CD-R, ה-CD-RW אינם תואמים את התקנים של הספר הכתום לתקליטורים. לכן לא ניתן לקרוא תקליטורי CD-RW בכוננים אשר יוצרו לפני שנת 1997 בגלל שהשתקפותם נמוכה (15 אחוזים בלבד לעומת תקליטורים רגילים שלהם יש 70 אחוזים). כמו כן, CD-RW יקרים יותר מ-CD-R, ולכן למטרות אחסון וארכיון נהוג להשתמש ב-CD-R. כמו כן, כיוון שניתן לכתוב פעם אחת בלבד עליהם, ה-CD-R מבטיחים שהנתונים שעליהם לא יימחקו או ייפגעו בשגגה.