לייזר – מילון עברי-עברי
לייזר
(ז')
פליטת קרינה, אלומת אור בעלת אנרגיה רבה, מכשיר להגברת עצמת האור ע"י קרינה
(ש"ע)
שם משפחה
לייזר
לייזר (ב
אנגלית: Laser, ר"ת: "Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation;" "הגברת אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה") הוא התקן הפולט אור קוהרנטי, מונוכרומטי (בתחום צר של אורכי גל) ומקביל (בעל פיזור נמוך). הלייזר הראשון הודגם לראשונה ב-16 במאי 1960 על ידי תיאודור מיימן, אך היה מבוסס על מחקר של מספר חוקרים אמריקאים נוספים: טאונס, שולוב, זיגר וגורדון. ההתקן משתמש באפקט הקוונטי של פליטה מאולצת, ומכאן שמו האנגלי. לאור לייזר יישומים רבים בתחומי המדע והטכנולוגיה.
לייזר ומייזר (Laser, Maser)
לייזר ומייזר, התקנים לייצור ולהגברה של קרינה אלקטרומגנטית תוך ניצול האנרגיה הטמונה באטומים ובמולקולות. ייחודם בכך שהם מפיקים קרינה קוהרנטית, כלומר בעלת אורך גל מוגדר ומופע אחיד, המכוונת באלומה צרה. השם הוא ר"ת של light/microwave amplification...
