שקט – מילון עברי-עברי
שקט
(ז')
רוגע, רגיעה, מנוחה, שתיקה, דומייה, שקיטה, חוסר דאגה, שאננות, ישיבה לבטח, יישוב הדעת, מתינות
(ת')
רגוע, רוגע, שלוו, שוקט, עדין, שאנן, יושב לבטח, מיושב בדעתו, מתון, שקול, מחושב
להשקיט
(פ')
להרגיע, לשכך, להפיג, לעמעם, להחליש, להפחית, להוריד עצמה; להסות, להשתיק, להדמים
לשקוט
(פ')
להירגע, לנוח, להיעשות שליו, לדמום; להיאלם דום, לשתוק, להחריש, לשבת בשקט, לא להביע את דעתו; לא לדאוג, להיות שאנן, לשבת לבטח
הושקט
(פ')
הורגע, שוכך, הופג, עומעם, הוחלש, הופחת, הורדה עצמתו; הושתק, הודמם
שקט
שקט הוא מצב של היעדר
קול הניתן לשמיעה או הימצאו של קול בעוצמה נמוכה מאוד.