שפעת – מילון עברי-עברי
שפעת
(נ')
מחלה נגיפית מידבקת, כאבים כלליים וחום, מגיפה
לשפוע
(פ')
לתת בשפע, לתת הרבה, להניב; להזיל, להגיר ; לשקוק (חיים), לקרון, להיות מלא-, להיות שופע-; לנזול, לצאת, לרדת, לנבוע, להגיח, לבצבץ, להופיע, לקלוח, לפרוץ, לזרום, לבקוע, לצוץ, לפכות
שפעה
(נ')
עושר, רוב, המון, הרבה, שפע, מגוון, מבחר, כמות גדולה, כמות יתירה, הזרמה
שפעת
שפעת או
גריפה היא
מחלה זיהומית הפוגעת ביונקים ובעופות, הנגרמת על ידי נגיף אינפלואנזה ממשפחת ה-Orthomyxoviridae מקבוצת נגיפי ה-RNA, התוקפת את דרכי הנשימה. בבני אדם המחלה מתבטאת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, וכן חולשה ועייפות, איבוד תיאבון, ליחה, סחרחורת ובחילה. סיבוך אופייני של השפעת היא מחלת דלקת ריאות, אשר עלולה להיות קטלנית, בעיקר בילדים קטנים, קשישים ובחולים עם דיכוי של מערכת החיסון. יש להבדיל בין שפעת ובין
הצטננות, שנגרמת על ידי נגיפים אחרים, שתסמיניה דומים מאוד לאלו של השפעת, אולם מתבטאים לרוב בצורה קלה יותר, ללא חום גבוה או תשישות. אולם, הבחנה מדויקת בין השתיים אפשרית רק באמצעות בדיקות רפואיות שונות.
שפעת (Influenza)
שפעת, מחלה נגיפית שכיחה ומדבקת, המופיעה בעיקר בחודשי החורף. נגרמת על ידי כמה טיפוסי נגיפים ופוגעת בדרכי הנשימה. מקור השם (הלועזי ובעקבותיו העברי) באיטלקית, מהמלה הלטינית influentia שפירושה "השפעה", שכן בימי הביניים יוחסה המחלה להשפעותיהם של...
