שליה – מילון עברי-עברי
שליה
(נ')
איבר בגוף האישה, איבר עשיר בכלי דם, איבר ממנו ניזון העובר ברחם
שליה (>>שלייה)
(נ')
דלייה, משיכה, שאיבה, הוצאה, סחיבה, גרירה, לקיחה, גזירה
שליה
השליה נושאת את
החומר התורשתי של העובר, אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את החומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה של העובר מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של היריון.זמן קצר לאחר ה
לידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה את השליה וחבל הטבור. באדם השליה נפלטת לאחר כ-15 דקות מזמן הלידה.