עובר – מילון עברי-עברי
לעבור
(פ')
לחלוף על פני, לצלוח, לחצות, לשנות מקום; לקבל ציון עובר, להצליח, לעמוד ב-; לחדור, לחלחל; לגמוא, לכסות; להחליף, לשנות, להמיר; לדלג; לחוות, להתנסות; לקרות, להתרחש; לחלוף, להיעלם, להיגמר, להיפסק; לבצע עבירה, לא לציית, להמרות, לא לקיים, להפר, לשבור; להשיג, להקדים, לעלות על, להיות טוב יותר, לנצח, לעקוף, "לקחת"
עובר
(ז')
יצור חי בראשית התהוותו, תינוק ברחם אמו, פרי בטן, ולד, עולל
(ת')
הלך, נווד, טייל, משוטט; זמני, ארעי, חטוף, חולף, לא קבוע, לא לעד, קצר, קצר ימים
עובר
עובר
הארת מדרגה תחתונה, מחויבת לעבור דרך העליונה ממנה. כלומר, כיון שהתחתונה מסובבת ויוצאת מן העליונה, נחשבת כמו שעוברת דרך העליונה. וכיון שעוברת דרך העליונה, הרי נקבעת שמה, ונקראת שמה אור ''עובר'', ואינה זזה משם, אלא בחינת ענף ממנה יוצא ובא למקומו, דהיינו לתחתונה, בדומה למדליק נר מנר ואין הראשון חסר. ועד''ז תבין כל העתקת האורות מדרגא לדרגא, כי אין האור נעדר ממקומו הא' בביאתו למקום ב', כדרך הגשמיים, אלא כמבואר. (תע''ס חלק ב').