קינה – מילון עברי-עברי
קן
(ז')
בית הציפור, מצע עלים לביצי העוף; חדר, תא, מדור, עזרה; חוג המשפחה, בני הבית
קינה
(נ')
אבל, שיר אבל, מספד, הספד פיוטי, שיר תוגה, אלגיה, בכי, נהי, ניחומים
קינה
קינה היא ביטוי
פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן. קינה שימשה במקור כסוג של משקל בשירה, אם כי נעשה בה גם שימוש כהספד הכתוב בצורה לירית, המשקף את המוות של אדם קרוב או מתאר צער באופן כללי. קינה יכולה לתאר גם משהו שנראה מסתורי או מוזר למחבר. בנוסף, קינה עשויה להיות סוג של יצירה מוזיקלית, המבוצעת בנימה של עצבות.
קינה
קינה, הספד, סגנון פיוט המיוחד למצבי אבל ביהדות. חלק מהקינות המופיעות במקרא מפוזרות בספרים שונים (קינת דוד על שאול ויהונתן, למשל), וחלקן מקובץ בספר הקינות "איכה". גם התלמוד מכיל קינות, ובימי הביניים נוספו עליהן עוד כמה שנכתבו באירופה ובארצות...
