הארץ המכונה היום איראן, כונתה שנים רבות פרס ויש המשתמשים בשם זה עד היום. השם "פרס" היה מקובל ביוונית עתיקה בהתייחס לאנשי ממלכת פרס וכך נקלט בלשונות אירופה והיה מקובל באופן רשמי עד שנת 1935. זאת למרות שהאיראנים עצמם מעולם לא קראו לעצמם פרסים. בשנת 1935 דרש השאה האיראני רזא ח'אן מכל מדינות המערב לחדול מהשימוש בשם "פרס" ולאמץ את השם "איראן", ארץ הארים. זאת על סמך התואר שהעניק לעצמו דריווש הראשון, בנוסף לכינוי העצמי שהעניקו לעצמם אנשי ממלכת פרס שמופיע כבר בכתבים פרסיים עתיקים כמו האווסטה, שפירושו: גאה ומכובד.

השם "פרס" הגיע אל היוונית בצורה "פרסיס" (Persis בתעתיק לטיני), ומקורו, ככל הנראה, בשפה האשורית (ניב מאוחר של אכדית), או כמינוח לפרספוליס שהייתה עיר מרכזית באימפריה הפרסית. הפרסים מוזכרים בכתובת אשורית משנת 834 לפני הספירה, שבה מופיע הביטוי "פרס ומדי" (Parsua, Muddai בתעתיק בלשני), שתי הממלכות העיקריות שהרכיבו את האימפריה הפרסית. בתנ"ך מופיע הביטוי "מלך פרס", בהתייחס למלכים כורש ודריווש, בספר דניאל (פרק י', פסוק א'), בספר עזרא (פרק ד', פסוק ג'), ובמקומות נוספים. הביטוי "פרס ומדי" מופיע במגילת אסתר (פרק א', פסוק ג').