משך – מילון עברי-עברי
למשוך
(פ')
לגרור, לסחוב, לגרוף; למתוח, להעביר; לפתות, להקסים, לגרות; להוציא כסף מחשבון, לבצע משיכה
להמשיך
(פ')
להוסיף ולעשות, לא להפסיק, לא לחדול, לא לקטוע, להתמיד, ללכת הלאה; לחדש, לחזור ולעשות
משך
(ז')
אורך זמן, תקופה, מחזור; ממשך בנקאי, הודעת העברה בנקאית; מידה, אורך, גודל, גובה, מרחק, ממד
להימשך
(פ')
להיגרר, להיסחב, להיגרף; לחוש משיכה, להיות מוקסם; לארוך, לקחת (זמן), להשתרע, להתמשך
להתמשך
(פ')
להימשך, לארוך, לקחת (זמן), להשתרע, להתארך, להימתח, להיפרש, להיגרר, להיסחב, להיות ממושך
הומשך
(פ')
המשיכו בו, לא הופסק, לא נקטע, התמידו בו, נמשך הלאה, היה לו המשך
שכ'
שכונה, שכונת
משך
משך, השישי בבני
יפת, לאחר יוון ותובל, נכדו של נח.את משך מקובל לזהות עם מֻשְׁכִּ המוכר ממקורות אשוריים וכן ממקורות קלאסיים מאוחרים יותר כעם מעמי אסיה הקטנה. המֻשְׁכִּ נזכרים לראשונה במקורות אשוריים מימי תגלת פלאסר הראשון אשר בשנת מלכותו הראשונה (1116 לפנה"ס) ניצח את חמשת מלכי מֻשְׁכִּ והרג בין 12,000 ל20,000 מחייליהם. ממקורות אלה עולה כי המֻשְׁכִּ שכנו באזור הדרום מזרחי של הרמה האנטולית באזורים שכבשו מידי האשורים כ-150 שנה קודם לכן. התיישבותם באנטוליה היא אחת מתוצאות חורבנה של ממלכת החתים. האזכור הבא של המֻשְׁכִּ מאוחר בכ-250 שנה, והוא מימי אשורנצרפל השני במחצית הראשונה של המאה ה-9 לפנה"ס שם נזכרים המֻשְׁכִּ כמעלי מיסים על כלי נחושת, בקר ויין. מבחינת תיעוד המֻשְׁכִּ, בנקודה זו נוצר חלל נוסף של כמאה שנה בהם פנתה ממלכת אשור השוקעת לעסוק בעיקר במלחמות מול ממלכת אררט השכנה ואילו המֻשְׁכִּ מצידם גיבשו ככל הנראה את כוחם בתקופה זו במרכזה של אסיה הקטנה. החל מימי שלמנאסר החמישי אנו שבים ושומעים על התנגשויות בין המֻשְׁכִּ לאשורים, התנגשויות שהגיעו לשיאן בתקופת מלכות סרגון השני (705-722 לפנה"ס). מלכם של המֻשְׁכִּ בתקופה זו נקרא במקורות האשוריים מִתַ אותו יש לזהות עם מידס הפריגי הנזכר במקורות יווניים. מחלופת המכתבים שבין סרגון לבין שרי צבאו באסיה הקטנה שנמצאה בארכיון המלכותי בנינוה עולה כי מִתַ כרת ברית נרחבת כנגד אשור, יחד עם מלכי כרכמיש, תובל ואררט. עם זאת, לקראת סוף ימיו של סרגון, בשנת 709 לפנה"ס כרתו המִתַ והאשורים ברית. בימי סרגון מֻשְׁכִּ שימשה גבולה המערבי של ממלכתו ובכמה כתובות מתפאר סרגון על שלטונו "מארץ מצרים ועד ארץ מֻשְׁכִּ" ומכאן ניתן להבין את דברי המשורר ב
תהילים "אוֹיָה-לִי, כִּי-גַרְתִּי מֶשֶׁךְ; שָׁכַנְתִּי, עִם-אָהֳלֵי קֵדָר" כתיחום גבולות העולם התרבותי בצפון ובדרום. הצמד "משך ותובל", שני בניו של יפת, חוזר על עצמו במקורות רבים גם בתקופות מאוחרות יותר. בספר יחזקאל נזכרים השניים כעמים העוסקים בתיווך בסחר עבדים וכלי נחושת בין יוון למזרח התיכון. בכתבי הרודוטוס נזכרים השניים, לצד עמים נוספים כבעלי בריתם של ממלכת פרס. גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו זיהה את משך המקראי כאבי המשכיים, שבט פרוטו-איברי שחי באזור קפדוקיה, וקישר גם את שם עירם מזקה לשמו של משך. בתקופות מאוחרות יותר קושר שמו של משך גם לשם ה מסכתי (סאמצחה-ג'אוואחתי) שבגאורגיה, או לעיר מצחתה, הבירה ההיסטורית של גאורגיה.
